קיים מגוון של חומרים מהם עשויים כיום מערכות האוכל בהן אנו
מגישים את המאכלים. ישנם כלים המתאימים לארוחות יום יומיות, ישנם
כלים המתאימים לארוחות חגיגיות, ישנם כלים המתאימים ל'סביבה
שבירה' בה יש ילדים, ישנם כלים אותם ניתן להכניס למדיח או
להקפאה. ננסה לעשות סדר בכל החומרים...
החומרים הנפוצים כיום מהם מיוצרים מערכות אוכל:
פורצלן – חומר קרמי, המיוצר מחימום חומרים שונים הכוללים
עופרת בטמפרטורות של בין 1200 מעלות צלזיוס ל- 1400 מעלות
צלזיוס. החוזק והקשיות של הפורצלן נוסע מהיווצרות של זכוכית
ומהמינרל
mullite אשר מתרכבים בטמפרטורות הגבוהות. ניתן בדר"כ
לשימוש במיקרו. לא מומלץ לשהתשמ במדיח כלים.
יתרונות: עיצובים יפים.
חסרונות: שביר, כבד, תופס נפח גדול, מאבד מהברק ומקבלים
צ'יפים עם השנים.
קרמיקה – קשה להבחין בין פורצלן לקרמיקה. ההבחנה תלויה
בהגדרה.
בון צ'יינה
Bone china – פותחה באנגליה והתחרתה בפורצלן, מיוצרת
כיום בכל העולם. בתהליך ייצור הפורצלן מוסיפים עצמות של בקר או
עופות. דבר זה מקנה לפורצלן חוזק, שקיפות ולובן.
יתרונות: חזק, קל, נראה יפה.
חסרונות: חומר יקר מאוד, לא כשר.
זכוכית – נפוצה פחות לשימוש יום/יומי. ניתן להשתמש
במיקרו ובהקפאה. ניתן להשתמש במדיח כלים.
יתרונות: מתאים לשימוש חלב/בשר, שומר על מראה לאורך שנים.
חסרונות: יקר יחסית, שביר.
זכוכית פורוסראם – קורנינג ולומינארק
חומר חזק מאוד, עמידות מוחלטת במדיחי כלים
לסוגיהם. כלי קורנינג שומרים על ברק לאורך כל
חייהם, ובעלי אחוזי שבר נמוכים מאוד ולכן
מתאימים לסביבה של ילדים. כלי קורנינג אינם נשרטים וכן אין בהם
צ'יפים (שברים בדופן
הכלי). ניתן להשתמש במיקרו ובתנור.
יתרונות: מתאים לשימוש חלב/בשר, שומר על מראה לאורך
שנים, אחוזי שבר נמוכים מאוד.
חסרונות: יקר יחסית.